מצאתם את בית חלומותיכם לאחר חיפושים ארוכים, אך אתם חוששים שמא עד לרגע שתחתמו על הסכם עם המוכר הוא עלול להחליט שלא למכור לכם, ולכן אתם מחליטים לחתום עמו על זכרון דברים.
כעת, ולאחר שהתחלתם להעמיק בבדיקות לקראת הרכישה גיליתם שהמרפסת נבנתה ללא היתר, או שאין באפשרותכם לקבל משכנתא בהיקף שציפיתם .
לאור מידע זה אתם מחליטים להמשיך בחיפושכם אחר דירה אחרת, אך המוכר מצידו מתעקש לממש את העסקה.
זיכרון הדברים עלול להיתפש במקרים רבים בעיני בית המשפט כהסכם מחייב לכל דבר ועניין.
אפילו אם לא כל פרטי פרטים סוכמו בזיכרון הדברים (ומטבע הדברים ברור שכך פני הדברים) בית המשפט מתגבר על החסרים ומשלים אותם כראות עיניו תוך פרשנות רצון הצדדים שלעיתים יכולה להיות שגוייה.
בנוסף, ובהתחשב כי מבחינה משפטית זיכרון הדברים הוא כהסכם במקרקעין לכל דבר ועניין וחובה לדווח עליו למיסוי מקרקעין בדיוק כמו על הסכם.
יתרה מכך, הקונה יכול אף לרשום הערת אזהרה בגינו.
מכאן עצתי לכם, מוטב "להסתכן" בפספוס דירה בגלל חזרתו של מוכר מהסכמתו, מאשר להיות בסיטואציה בה אתם לא מעוניינים להשלים את הרכישה ונגררים להליך משפטי בעל כורחם.
ואם החלטתם בכל זאת לחתום זכ"ד ציינו בו בנוסף לפרטים בסיסיים כגון מחיר, מועדי תשלום ומועד פינוי הצהרות של המוכר ביחס לחריגות בניה, זכויות נקיות משעבוד או עיקול .
חשוב כי תציינו שזיכרון הדברים יחייב רק אם ייחתם הסכם בין הצדדים (ניתן אפילו לקבוע פרק זמן לחתימה) וכמובן לציין כי הקונה אינו רשאי לרשום הערת אזהרה בגין הזכ"ד.
